כאשר נכנסים לעובי הקורה, ניתן להצביע על מספר תרחישים מקובלים בהם נגבה מס עודף.
הראשון הוא מצב בו העובד או המעסיק לא הגישו בקשה לקבלת הקלות במס (נקודות זיכוי), שעשויות להינתן עקב לא מעט גורמים:
מקום מגורים, מצב משפחתי (הורים לילדים, למשל), תואר אקדמי, שחרור מהצבא, החזר מס על תרומות ועוד. גם כאשר העובד מועסק במספר מקומות בו זמנית, ואינו עורך תיאום מס, הוא משלם בפועל כמות מס גבוהה יותר – מדרגת המס המקסימלית, ליתר דיוק – ויכול לבקש החזרי מס.
שינויים שעובר האדם לאורך השנה מגדילים אף הם את הסבירות לקבלת החזר מס.
יציאה לחופשת לידה מבלי שהעובד עדכן את המעסיק, למשל, או פיטורין שלו שמביאים לכך שאינו עובד בכל שנת המס.
במצב זה, תשלום המס העודף נובע מההנחה של רשויות המס שהשכר שלו יהיה דומה לאורך השנה, פחות או יותר, מה שכמובן לא קורה במצב הזה.